top of page
תמונת הסופר/תItzik Siman-Tov

על אפקט הדלת המסתובבת ההרסני באשפוז פסיכיאטרי ואיך להמנע ממנו

עודכן: 21 בפבר׳ 2022

כשבן משפחה סובל מפגיעה נפשית – דיכאון, חרדה, אובדנות או פסיכוזה, זוהי פגיעת צונאמי

במשפחה כולה. חשוב לדעת כי במקרים קיצוניים כמו אלה, האחריות לא יכולה להישאר על כתפיו

של פגוע הנפש. אין לו את הכלים, את הבהירות או את היכולת לקבל החלטות טובות עבור עצמו.

התפקיד הרה-הגורל הזה עובר לידיים של המשפחה המטפלת ולכן חשוב שתהיה לכם תמונה בהירה

ומציאותית של החלופות העומדות לרשותכם.


לרוב, ההחלטה על אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אינה ברירה שמישהו בוחר בה. מגיעים אליה או
במצבים אקוטיים של אשפוז בכפייה (תחת צו של פסיכיאטר מחוזי משום שהמטופל מהווה סכנה
לעצמו ו/או לסביבה) או כשאין בנמצא דרך אחרת והמשפחה מרגישה אבודה מול קשיי המטופל.

כפסיכותרפיסט המטפל באשפוז ביתי ובחלופות אשפוז פסיכיאטרי (הקרויים בתים מאזנים), וכמי
שטיפל בלא מעט אנשים שמצאו את עצמם בבתי חולים פסיכיאטרי וליווה את משפחותיהם בתהליך,
חשוב לי להראות לכם את התמונה בצבעיה האמיתיים.


ראשית נבין מהו תפקידו של בית החולים הפסיכיאטרי ומדוע, לפחות "על הנייר" הוא אמור לספק את

הפתרון השלם.


ב 3 ווקטורים – טיפול תרופתי, רגשי וסוציאלי.

שווה להרחיב על כל ווקטור.


בפועל, אי אפשר להתעלם מהתוצאות של הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, כפי שהן
עולות מפי המטופלים ובני משפחותיהם –

באשר לטיפול התרופתי – רוב המטופלים אינם ממשיכים את הטיפול התרופתי בבתיהם ורבים
מהם סובלים במהלך האשפוז וגם אחריו מתופעות לוואי קשות.
כך שאפשר לומר שהטיפול התרופתי לא הותאם להם בצורה מיטבית.

באשר לטיפול הרגשי – מטופלים רבים מדווחים על חוסר חיבור למטפל ומחסור בשעות טיפוליות
המוקדשות ליצירת קשר של אמון טיפולי. חוסר החיבור הוא לא מותרות, הוא תנאי בסיס לטיפול
רגשי איכותי ומועיל.

באשר לטיפול הסוציאלי – לצערי מעטי מעט מהמטופלים מדווחים על שיפור במצב החברתי.
מטופלים רבים אף חווים טראומה משנית בשל השהייה שם. הם מדווחים על תחושת סימום ללא
מענה רגשי הולם, על בדידות וניכור, שלעתים מעצימים את חווית העולם השלילית ממילא שלהם.

חשוב לי לומר, בבתי החולים הפסיכיאטר עובדים אנשי מקצוע מסורים ומעולים, המונחים מתחושת

שליחות ועושים עבודת קודש. לצערי, התקציבים הדלים והמשאבים הנמוכים, הם שיוצרים את

התמונה העגומה בבתי החולים:

  • מחסור בטיפול תרופתי, רגשי וסוציאלי הולם בזמן השהות באשפוז

  • שחרור מוקדם מדי, כשהמטופל אינו "בשל" לכך בשל העדר תקציבים

  • אי מתן תמיכה במטופל לאחר יציאתו מאשפוז פסיכיאטרי ציבורי, כך שלעתים קרובות ניתן לראות רגרסיה


כך נוצר אפקט "הדלתות המסתובבות ההרסני" שמביא את המטופלים שוב ושוב לאשפוז
הפסיכיאטרי.

החלופות לאשפוז פסיכיאטרי, גם אם אינן זולות, קיימות וחשוב שמשפחות המטופלים ידעו עליהן.


חלופה 1 – בית מאזן


דמיינו לעצמכם מגורים בסביבה תומכת, לא יותר מ 12-15 דיירים במתחמי ווילות שונים בתנאים
מעולים. סביבה בה הצוות רואה את המטופל לפני הכל, דואג, קשוב לצרכיו וזמין לו. המטופל פוגש
פסיכיאטר אחת לשבוע, זוכה ל2 טיפולים פרטניים עם פסיכותרפיסט/פסיכולוג אישי וכן משתתף
בקבוצות טיפוליות לאורך היום. שגרת היום מתובלת בפעילויות הוליסטיות למינהן כגון יוגה, טאי צי,
מיינדפולנס, קבוצות יצירה באומנות, קבוצות כושר גופני, מוזיקה ועוד.

החיסרון – עלות ממוצעת של כ30,000 אלף שקלים למטופל לחודש.

חלופה 2 – אשפוז ביתי


אשפוז בית מהווה כבר 2 עשורים חלופה מוצלחת לאשפוז בבתי החולים. היתרון המרכזי באשפוז
בית הוא שהמטופל נשאר בסביבתו המוכרת, מה שמעודד את החלמתו.
ממש כמו באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, המטופל מקבל טיפול משולב, הכולל טיפול תרופתי,
פסיכולוגי-רגשי וסוציאלי.

לטיפול הביתי מספר יתרונות בולטים:
היתרון העיקרי הוא כמובן עצם הישארות המטופל בביתו, בסביבתו הטבעית ובחיק המשפחה. אין שום ספק שלבית יש משקל עצום בתהליך ההחלמה והחזרה לשגרה והשפעה מכרעת הן על מצב רוחו של המטופל, ההכרחי לתהליך הריפוי, והן על שיתוף הפעולה שלו.

יתרון חשוב נוסף הוא שבניגוד למתרחש באשפוז בבית החולים, המטופל לוקח חלק אקטיבי בתהליך הריפוי שלו. הוא שומר על תפקוד יומיומי עצמאי, על הקשרים המשפחתיים והחברתיים שלו. מחקרים מראים כי ה"גשר" הזה של טיפול ביתי, מאפשר למטופלים חזרה רכה וטבעית לחייהם ומונע במידה רבה את אפקט הדלתות המסתובבות (חזרה לאשפוז בבית החולים).

שוב, בניגוד לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, המשפחה היא חלק מתהליך הריפוי והשיקום ככזו, גם המשפחה זוכה לליווי ולתמיכה בתהליך, שיכול להיות מאתגר גם עבורה. אשפוז ביתי מהווה חלופה איכותית למסגרת של מחלקות פתוחות או אשפוז יום, אך היא יעילה ואפשרית רק במקרה בו קיימת הסכמה של המטופל לטיפול וכי הוא לא מהווה סכנה לעצמו ו/או לאחרים כמובן.


מרכז קשיבות מציע צוות מיומן ורחב בראשות פסיכותרפיסט בבריאות הנפש ופסיכיאטר מומחה וכן
צוות מטפלים מתחומים שונים: טיפול ביוגה, אומנות, טיפול פסיכודינמי, טיפול באמצעות מיינדפולנס,
טיפול באמצעות בעלי חיים, ליווי של מטפלים משפחתיים, עובדים סוציאלים ומכלול מקיף של שאר
הגורמים המעורבים באופן אישי בקצב ובאופן ההחלמה של המטופל.

צוות המרכז תומך הן במשפחות המטופלים בליווי וייעוץ הכולל אנשי טיפול מתחומים שונים, הדרכות
הורים לבן משפחה המתמודד עם מצבי סיכון והפניה לגורמים ציבוריים רלוונטיים במידת הצורך.

כשבן משפחה של מטופל נפש פונה אלינו למרכז קשיבות, המיקוד שלנו הוא קודם כל בהבנה לא רק
של מצב המטופל, אלא בראיית כל המשפחה כמכלול. הצעד הראשון הוא להבין את המצב הרפואי
והנפשי של המטופל, את הדינמיקה המשפחתית, את הצרכים הייחודיים של המשפחה ושל כל אחד
מבני המשפחה ומציאת פתרון מתאים לכולם.
0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page