הטעויות שאסור לעשות עם בן משפחה פגוע נפש בבית

התמודדות עם בן משפחה פגוע נפש (לפני או אחרי אשפוז פסיכיאטרי) היא כנראה אחת

מהמאתגרות שמשפחה יכולה לחוות. לא אחת, זה יכול להרגיש כמו צונאמי שמאיים על כל

בני הבית. אין לי ספק שליבכם מלא בכוונות טובות ובנכונות שלמה לעזור לבן המשפחה

הזקוק לכם.

בני המשפחה הם מעטפת אקוטית בטיפול בפגוע-נפש או באדם הנמצא בפסיכוזה,

ובמאמר זה אשתדל כמיטב יכולתי להנחות אתכם כיצד לנהוג.

חשוב לציין כי המאמר אינו תחליף ליעוץ מקצועי ובמקרים אלו, חובה להיעזר באיש מקצוע

– גם עבור בן המשפחה לו אתם דואגים, וגם עבור עצמכם.

מאמר זה מוגש כמעין "עזרה ראשונה" בטרם תפנו לעזרה מקצועית.

כדי להבין מה אסור לעשות, כשמתמודדים עם בן משפחה בפסיכוזה, חשוב להבין מהי פסיכוזה.

פסיכוזה היא שם כוללני להצטברות אנומליות פתולוגיות באבחנות פסיכיאטריות שונות - או

במילים פשוטות יותר, היא שם למצב בו האדם חווה ניתוק כלשהו מתפיסת המציאות.

אני מאמין שההתנהלות שלכם מול בן המשפחה תהיה יעילה יותר כשתבינו מה הוא מרגיש

בעיצומו של התקף פסיכוטי.

אני פוגש מטופלים רבים (לאחר שחוו התקף פסיכוטי ויצאו ממנו, וכן, גם אלו שמוקפים

במשפחה חזקה ותומכת), שמספרים על תחושת ניכור, תחושה שהסביבה הקרובה –

משפחה וחברים – לא מבינה אותם.

נסו לדמיין זאת לעצמכם – הם לא רואים את המציאות כהוויתה. הם מרגישים שהאמת

נמצאת אצלם, אך אף אחד מלבדם לא רואה אותה, "האמת שלהם" לא מקבלת תיקוף

ואישור על ידי הסביבה הקרובה.

ובמצב כזה, המטופל הפסיכוטי חווה כל פניה אליו כהתקפה. אפילו פניה תמימה לבדוק את

שלומו של המטופל מעלה חשדות באשר לאמיתות שבה ומה האינטרס החבוי שם.

במצב פסיכוטי ישנה הרגשה שהקרקע עליה עמדו במשך שנים, כל מערכת האמונות

והתבניות שבהן החזיקו עצמם כאדם, נשמטת תחת רגליהם. ואין מבין. אין אדם שמצליח

להתחבר לאותה האמת, לתקף, להרגיע ולראות עין בעין את התחושה הנפשית המטלטלת

אותם.

באופן טבעי, במצבים אלה, בני המשפחה, מתוך רצון לגונן על יקיריהם, מנסים לשכנע,

להסביר, ואף להביא את המתמודד לסמכות מקצועית (פסיכיאטר, פסיכותרפיסט, פסיכולוג)

אך ברוב המקרים נתקלים בהתנגדות עזה. כעת שאנו מבינים את החוויה שאדם נמצא בה

בשעת פסיכוזה, קל להבין את ההתנגדות.

רבות ומגוונות הסיבות להיווצרות התקף פסיכוטי, החל משימוש בחומרים משני תודעה וכלה

בפוטנציאל גנטי.

כללי אצבע – כיצד אסור לנהוג כשבן משפחה שרוי בהתקף פסיכוטי:

1. אל תערערו על אמיתות המחשבות או התפיסות בהן שרוי המתמודד –

דמיינו לעצמכם שאתם מתעוררים בוקר אחד, רואים את השמש בשמיים, יודעים

שבוקר עכשיו, אבל המשפחה והחברים שלכם טוענים בתקיפות שעכשיו לילה.

אין ספק שתסמכו על המציאות שאתם רואים בעיניים ולא על התפיסות

שהאחרים מנסים לשכנע אתכם בהן.

כשבן משפחה נמצא במצב פסיכוטי על בני המשפחה להבין שככל הנראה כל

התנגדות לתפיסות המתמודד יתקלו במגננה ובהיתקלות עזה, שכן מעצם היות

המתמודד במצב רגיש זה, התחושה באין עדיין טיפול מקשיב ומכיל למצבו

שפוגש אותו בגובה העיניים – היא למצב דפנסיבי מלחמתי על היותו אדם בעל

יכולת חשיבה, הסקה, עיבוד וניתוח המציאות כפי שהוא חש אותה.

2. לא להעניש –

לעתים, מתוך שאיפה לעזור למתמודד, בני המשפחה מפעילים סנקציות

שמטרתן להוביל את המתמודד לדרך הפעולה הנכונה מבחינתם. עונשים

וסנקציות ברוב המקרים, רק מעמיקים את הפער התקשורתי ומייצרים אנטגוניזם

לשיח משתף, פעולה זו מייצרת התנגדות וסגירות עד כדי חוסר שיתוף מוחלט

של מתמודד הנפש באשר למצבו הנפשי.

3. לא לנסות לייצר תחושה שהכל בסדר –

אין טעם לייצר מצג שווא באשר לתחושות הקשות שעוברות על המשפחה. כל ניסיון

לייפות את המציאות או "לזרום" עם האמת של המטופל במצב פסיכוטי רק מעמיקה

את הסטגנציה (קבעון) במצב הנוכחי.

מאידך אין גם טעם לנסות להשפיע על המתמודד במניפולציות של היקשים לוגיים,

להוכיח אותו על טעותו בתפיסת המציאות או לנסות לדבר ל"קול ההיגיוi" (כמו

שאמרנו, ההיגיון לא גר כאן יותר).

פעולות אלה במצבים בהם ההתקף הוא אקוטי (בשיאו) מייצרים התבצרות של

המטופל בעמדותיו ללא קשר לרציונל העומד מאחורי הדברים.

4. יש להימנע בכל דרך מיצירת משבר בבית –

בהתקף פסיכוטי אין למתמודד את היכולת להבחין בין טוב ורע, הגבולות מטשטשים

ולעיתים אינם קיימים. משבר בבית יכול להביא למצב שבו המטופל מהווה סכנה

לעצמו, או לאחרים.

5. לא לנסות לטפל במתמודד –

גם אם קיימת בכם היכולת האינטואיטיבית להיות "אנשי טיפול" ויכולת הקשבה

מרשימה, אפילו אם יש בכם יכולת הכלה והחברים שלכם נעזרים באינטואיציה

וביכולות האנושיות הרגשיות הגבוהות שיש בכם – לא כך המצב כשמדובר בפסיכוזה

בה שרוי בן משפחה.

בתוך קשר משפחתי קיימת היסטוריה ריגשית רחבה למין הילדות בקשר בין הורים

וילדים, פצעים רגשיים שמעולם לא טופלו, מערכות יחסים שגם אם על פניו התנהלו

במיישרים, לובשות צבעים עזים וקיצוניים בעיניו של בן המשפחה הנמצא בהתקף

פסיכוטי.

מערכות יחסים בין אחים ומשפחה קרובה רוויות במטענים קלים כקשים שעלולים

להחריף את מצבו של המתמודד ללא שום סיבה נראית לעין (לכאורה).

על כן – אל תנסו להיות מטפלים לבני משפחותיכם, ברוב המקרים רב הנזק על

התועלת ומתפתחת התנגדות עזה מפני הרגישות הגבוהה והקיצונית בה נמצא בן

המשפחה.

לא תוכלו לעזור לבן המשפחה שלכם "לצאת" מהתקף הפסיכוזה בעצמו, אך בהחלט יש כללי

התנהגות שתוכלו לאמץ כדי לסייע לו:

1. ספקו לו מרחב בטוח –

במצב בו עולמו הריגשי והמציאותי של מתמודד עם התקף פסיכוטי מתהפך עליו,

כשהכל מפחיד וחסר אחיזה, כשהקרקע נשמטת מתחת לרגלי המציאות, הדבר

החשוב ביותר שאפשר לעשות הוא לייצר תחושת שייכות, לתת אהבה בחיבוק,

במלל, בתזונה ולהזמין איש טיפול היודע לייצר קשר של אמון, מרחב בטוח שייצר

תקשורת פתוחה כנה מקצועית ואוהבת לעבר ההחלמה המיוחלת ויציאה מהמקום

החשוך שנקרא פסיכוזה.

2. קבלו עזרה –

בליווי מקצועי נכון, של מטפל ריגשי המייצר פלטפורמה נכונה לעבודה ריגשית

ובהמשך לחיבור לפסיכיאטר שיתאים במדיק את הטיפול התרופתי בשיח ישיר והדוק

עם המטפל הריגשי - ניתן לנצח את הפסיכוזה ולהרוויח חיים מלאים ומיטיבים

ריגשית.

סביר להניח שאם תציעו למתמודד לקבל עזרה נפשית – תתקלו בחומה בצורה.

הצעד הראשון הוא לפנות לאיש מקצוע, אשר יגיע אליכם הביתה, יכיר את הנפשות

הפועלות, יאבחן את המורכבות והוא יידע באופן מוצלח לגשת למתמודד ולגייס את שיתוף

הפעולה שלו.

כפסיכותרפיסט, המטפל באשפוז ביתי ובחלופות אשפוז פסיכיאטרי (בתים מאזנים) במצבים

אקוטים, לאורך השנים פנו אליי לא מעט משפחות, בתסכול עמוק וחוסר אונים. לרוב בן

המשפחה המתמודד, סרב בכל תוקף להיפגש עם איש מקצוע, ובמקרים רבים עלתה על

השולחן גם האפשרות של אשפוז. מצויד בכלים טיפוליים, ביצירתיות ובהבנה טיפולית

עמוקה, הצלחתי לעבור דרך השיריון של המתמודדים ולהוביל אותם פסע אחר פסע, עד

להחלמה וחזרה להשתלבות מלאה בחברה ובחיים. ועל כן חשוב לי להגיד לך – גם אם

הדרך להחלמה ארוכה, גם אם אינך רואה את ההתחלה שלה כרגע, היא נמצאת.

ניתן לחיות גם לצד הפרעות נפש.

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר/ שֵׁב אִתּוֹ/ עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר/ אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן/ אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר/

בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת/ שֵׁב אִתּוֹ/ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד (צל עריות, סמדר וינשטוק).

#bloggingtips #WixBlog